מִדְבָּרִי, (denom. of מִדְבָּר) belonging to the desert. Erub. 83ᵃ, a. e. סאה מ׳ the S’ah of the Israelites in the desert, containing six desert Kab, or five Jerusalem Kab.—Pl. מִדְבָּרִיִּים, מִדְבָּרִיִּין; מִדְבָּרִיּוֹת. Men. VII, 1, a. e., v. סְאָה.—Esp. מדבריות pasture-animals. Bets. V, 7 (40ᵃ), opp. בַּיָּיתוֹת; Tosef. ib. IV, 11.