מַגְרֵפָה, מַגְרֵי׳ f. (preced.) 1) spoon, ladle; trowel. Kel. XXIX, 8 מ׳ של ב"ב the ladle of the household (v. Maim. a. l.); מ׳ של סיידים the plasterers’ trowel. Tanḥ. Sh’moth 9 של טיט the trowel for clay; Ex. R. s. 1 (some ed. מַגְרֵיפוֹ של טיט, v. preced.). Kel. XIII, 4 מ׳ ladle (v. Maim. a. l.). —2) (usu. in connection with סל) spade used for digging and shovelling; shovel. Gen. R. s. 16; Sifré Deut. 6, a. e., v. פְּרָת.—Tosef. Toh. VIII, 13; Zeb. 99ᵇ. Sabb. XVII, 2 מ׳ לגרוף וכ׳ one may handle a spade (on the Sabbath) for grabbing &c., v. גָּרַף. Num. R. s. 15; Yalk. Ex. 163. Lev. R. s. 23; Cant. R. to IV, 8 היא והסל והמ׳ וכ׳ it (the Torah) and all its implements, v. אֶרְגַּלְיָא.—Y. Ḥag. II, 78ᵇ bot. מ׳ של מתכת an iron spade (flat); מ׳ של עץ a wooden shovel; a. e.—Pl. מַגְרֵפוֹת, מַגְרֵי׳. B. Mets. 30ᵃ. Tam. II, 1. Gen. R. s. 46, beg.; a. e. —3) magrefah, a) name of a musical instrument in the Temple. Arakh. 10ᵇ; Y. Succ. V, 55ᵈ top.—b) name of a sort of tympanum. Tam. V, 6, Ib. III, 8; Y. l. c. 55ᵇ bot.