כּוֹבֵשׁ, pl. כּוֹבְשִׁים, (כָּבַשׁ) כּוֹבְשִׁין troops of siege, stormers. Pesik. Vayhi p. 67ᵃ העמיד עליהן כ׳ כגון האדבה he orders against them the storming troops which corresponds to the plague of locusts; Pesik. R. s. 17.—[Y. Erub. II, 24ᵇ bot. כובשי כבשים, read: כִּבּיּשֵׁי]. [Tosef. Kel. B. Mets. III, 14 ed. Zuck., v. כּוֹבֵס.]