יני, יָנָה, Hif. הוֹנָה (b. h.; v. אָנָה) to oppress, treat overbearingly, vex, taunt. Gen. R. s. 88, beg. שלא יהו מוֹנִים את וכ׳ that they might not taunt Israel saying &c. Cant. R. to I, 6. Tanḥ. Vayera 14 כל מי שיוֹנֶה להבירו whoever aggrieves his neighbor. Ib. הוֹנֵת את עצמה humbled herself; a. fr.—V. הוֹנָאָה, אוֹנָאָה.