דַּיִשׁ, treading, threshing. Meïl. 13ᵃ (ref. to בדישו, Deut. XXV, 4) דִּישׁוֹ שלך וכ׳ what the ox threshes of thine own, but not of sacred property; Y. Ter. IX, 46ᶜ bot. בד׳ שהוא מותר לך. Tosef. Kel. B. Mets. IV, 3 מקום הדיי׳ the threshing place. Gen. R. s. 69, a. e. מה עפר עשוי ד׳ לכל as the dust is trodden upon by all.—B. Mets. 90ᵇ לאו בדִישׁוֹ הוא he did not muzzle it in the threshing place.