גַּרְגֶּרֶת, pl. גַּרְגְּרוֹת neck; גרגר; v. גָּרַר, throat, gullet; (in ritual law) wind-pipe, trachea. Koh. R. to XII, 6; Lev. R. s. 18, v. גָּלָה Hif.—Ex. R. s. 24 the Lord created for man מעין בתוך גַּרְגַּרְתֹּו a well (mucous membranes) in the trachea. Ḥull. II, 4 פסק את הג׳ he tore open (instead of cutting) the trachea. Ib. III, 3 פסוקת הג׳ an animal with a split between the rings of the wind-pipe.