גַּנָּא, Targ. Job XXXVIII, 18 גַּן עדן Ms. (ed. גינתא דע׳); a. fr.; v. גִּינְּתָא.—Pl. גִּינִּין, גִּינַּיָיא, גַּנַּ׳. Targ. II Kings IX, 27.—Lev. R. s. 3, v. אֲגַר II.—ג׳ דאשקלון the gardens (or the forts?) of Ascalon, name of a Palestinean border place (v. Hildesh. Beitr. p. 72). Y. Shebi. VI, 36ᶜ; ib. מן מה דתני גנויה וכ׳ (corr. גנייה) from the expression ‘the gardens of A.’, we derive that A. itself is considered as foreign land; Tosef. Shebi. IV, 11 גיניא דא׳; Sifré Deut. 51 גבנייא דא׳ (prob. גִּנָּנַ׳); Yalk. ib. 874 גִּינָּנַיָּא.