גִּנְבָּרָא, (= גִּיבַּר) strong man, giant.—Pl. גִּנְבָּרַיָּא, גִּנְבָּרֵי. Targ. Prov. IX, 18 גנברי ed. Lag. (ed. Vien. גוברי, some ed. גנסרי, corr. acc.). Targ. Y. Gen. XIV, 1 גיובריא (read גִּינְבָּ׳). Targ. Y. Deut. II, 10 sq. [Ib. 11 מישר גיונברי, corr. acc.]