גּוּנְדָּא I, c. (= גּוּדָּא; גוד or גדד, v. גְּדוּד I) a band, troop. B. Mets. 86ᵃ ג׳ דפרשי a troop of horsemen. Ab. Zar. 11ᵃ ג׳ דרומאי a troop of Roman (soldiers). [Ib. הדר שדר גונדאי דרומאי וכ׳, read with Ms. M. גונדא אחרינא, v. Rabb. D. S. a. l.). Ber. 58ᵃ; a. e.—Ned. 32ᵃ ג׳ דחימה the troop commanded by Ḥemah (angel of wrath).—Pl. גּוּנְדֵּי. Ḥull. 60ᵃ דנפישי ג׳ Ar. (ed. חילותיה) His armies are too numerous.