גּוֹמָמִית, (גמם, v. גּוּמָא) hole, excavation. Pl. גּוֹמָמִיּוֹת. Y. Kil. III, 28ᶜ ג׳ שיש בהן וכ׳ depressions in a field of the width of &c.—Y. Ab. Zar. IV, 44ᵃ bot. מותר ג׳ what is left in the depressions in the vat.; Tosef. ib. VII (VIII), 5 גומיות ed. Zuck. (Var. גממיות).—Tosef. Mikv. III, 4; Ḥag. 19ᵃ גְּמָמִיּוֹת.