גֹּולְתָא, (גול, גלל; cmp. גְּלִימָא) [wrapper,] a long woolen cloak of state used at prayers. Sabb. 77ᵇ (playful etymology) ג׳ גלי ותיב Ar. a. Rashi, roll it up and sit down (Ms. O. גלי ואייתי travel abroad and import it, ed. גלי ואתיב uncover thyself and put it down). Y. Kil. IX, end, 32ᵈ to wrap up money גו גוֹלְתֵה וכ׳ in one’s cloak and tie it up with linen cords. Y. Taan. III, 66ᵈ top עצור גֹּולְתָךְ וכ׳ save thy cloak from the rain (a sneer at an unefficacious prayer for rain). Ib. IV, 67ᶜ את יהב לִי גוֹלְתִי וכ׳ give me my cloak that we may pray at the time of closing the gates (sunset). B. Mets. 85ᵃ ג׳ דדהבא וכ׳ they spread over thee a gold-trimmed cloak (at graduation ceremonies); a. fr.—Pl. גֹּולָתָא, גֹּולְיָתָא, גֹּולְיָין. Targ. Y. II, Num. XV, 38 גוֹלַתְהוֹן, I גּוּלְיַתְהוֹן a. גּוּלֵיהוֹן. Targ. Y. ib. XVI, 1 גֹּולְיָיתֵיה his cloaks. Ib. 2 גֹּולְיַין. Targ. Y. I Deut. XXII, 12 גֹּולְיַית־, II גֹּולָתֵי־. Ib. XXXIII, 19.—Gen. R. s. 36 (expl. סרבלי־ Dan. III, 21) בגוּלֵיהוֹן (fr. גֹּולָא) in their fine cloaks; Cant. R. to VII, 9; Esth. R. to I, 12. Bets. 38ᵇ גֹּולָתַיְיכִי שקלי have I taken your cloaks (that you laugh at me)?—[Gen. R. s. 19 גולין Ar. ed. Koh., v. גִּלָּיוֹן end.]