גָּד pr. n. m. Gad 1) son of Jacob. Gen. R. s. 71; a. fr.—תנאי בני גד, v. תְּנַאי —2) the prophet in the days of David. B. Bath. 15ᵃ דאסקיה ג׳ החוזה וכ׳ Gad, the seer, and Nathan, the prophet, continued the Book of Samuel (from XXVIII, 3; Ms. O. דאתא ג׳ … וסיימוה).