גַּג m. (b. h.) 1) roof. Midd. V, 3. Pes. 13ᵇ, v. אִיסְטְבָא; a. v. fr.—Yoma 47ᵃ עלה לגג excelled all, v. זֶרֶד. —2) in gen. upper portion, top, apex. Y. Yeb. VIII, 9ᵃ רוב גַּגָּהּ של עטרה the largest portion of the top of the membral corona, contrad. to רוב גֹּובְהָהּ, v. גֹּובַהּ; Y. Sabb. XIX, end, 17ᵇ רוב גוב׳ אטרה (corr. acc.).—Ḥull. 67ᵇ ג׳ תמרה the outer covering of a date.—Pl. גַּגֹּות. Erub. IX, 1; a. fr.—Men. X, 2 (64ᵇ), v. צְרִיפִין.