בַּרְיוֹנָא, (v. בְּרָא Ithpe. 3, cmp. בַּרְיוּתָא) rebel, outlaw, highway-man.—Pl. בַּרְיוֹנֵי, בִּי׳. Gitt. 56ᵃ הנהו ב׳ those rebels (the war party during the last siege of Jerusalem by the Romans). Ib. Abba Sikra ריש ב׳ chief of the rebels.—Ber. 10ᵃ הנהו ב׳ דהוו וכ׳ there were some highway-men living in the neighborhood of &c. Taan. 23ᵇ א"נ הנהו בי׳ וכ׳ ed. (omitted in Ms. M. a. oth.). Ib. 24ᵃ הנך ב׳ Ms. M. (ed. בני מאתיה, v. Rabb. D. S. l. note 2). Snh. 37ᵃ בַּרְייוֹ׳; a. fr.