בְּסַר ch. same. Targ. Ps. LXIX, 34; a. fr.
    Pa. - בַּסֵּיר, בַּסַּר same. Targ. O. Num. XV, 31 ed. Berl.; a. fr.; [in ed. sometimes בשר].—Targ. I Sam. XI, 12 מבסר למימר spoke sneeringly.—Y. Ber. II, 5ᶜ bot. בר נש דאימיה מְבַסְּרָא ליה one whom his mother (Palestine) despises and his stepmother (Babylon) honors; v. אֵם. Y. Snh. I, 19ᵃ top; Y. Ned. VI, 40ᵃ בעא מבסרתהון (מבסרתון; read מבסר בהון) he wanted to despise them (reject their authority).