בּוּרְגָּנִי, (denom. of בורגין) keeper or resident of a station house. Midr. Till. to Ps. X, 1 when it grew dark, בא לו הבורגן (read … ני) the burgani came to him. Ib. חזר … אצל הב׳ he turned back and came to the burgani. Y. Ab. Zar. IV, 43ᵈ אתא גביה בורגנה ed. Krot. (oth. ed. בורגנרה, read בורגני or בורגרי) a station guardsman (burgarius) came to him.