בּוּרְזִינְקָא, (a comp. of בור a. זינקא, v. זנק) a leaping well, i.e. a well which springs forth periodically to disappear again (v. Is. LVIII, 11). Sabb. 77ᵇ ed. in two words (corr. acc.; cmp. בּוּרְדָּם; Ms. M. בור זיקנא, corr. acc.), phonetic etymol. בור זה נקי this well is empty. [Syr. בר זנקא ocrea, בור זינקא tiara, P. Sm. 586 sq., Nöld. Mand. Gr. p. 20 (cmp. בֵּירִית, בּוּרְכַּיָּיר) have nothing to do with our w.]