בּוֹר II, pit, cistern, often = בְּאֵר. Erub. II, 4 contrad. to בְּאֵר, v. ib. 18ᵃ ב׳ מכונסין … באר מים חיים.—B. Bath. 64ᵃ ב׳ בחפירה bor means a pit or well gained by mere digging (without masonry), v. דּוּת. B. Kam. V, 5 (50ᵇ), a. fr. ב׳ שיח ומערה a narrow pit (about ten hand-breadths deep), a lengthy ditch, and a spacious cavity. Y. Sot. II, 18ᵃ, v. בְּאֵר. B. Kam. 6ᵃ ב׳ תוכיח the word bor proves. Taan. 8ᵃ, v. חוּלְדָּה.—Trnsf. obstacle, danger (v. Ex. XXI, 33 sq.). B. Kam. 6ᵃ ב׳ המתגלגל a moving danger (e.g. a rolling stone).—ב׳ וסירה, v. סִירָה.—ב׳ הגדול the Large Well, ב׳ הגולה the Pilgrims’ Well, names of cisterns in the Temple premises. Erub. X, 14; Midd. V, 4.—ב׳ ספינה אלכסנדרית the tank of sweet water in Alexandrian merchantmen. Ohol. VIII, 1; Sabb. 35ᵃ; a. e.—[Ib. 77ᵇ ב׳ זינקא, v. בּוּרְזִינְקָא.]
בּוֹר II, a receptacle for oil or wine in the press. Maasr. IV, 1 כב׳ קטן like an oil tank on a small scale. Ab. Zar. IV, 8 עד שירד לב׳ until the wine comes into the tank.—Pl. בּוֹרוֹת. B. Bath. 17ᵇ; a. fr.—Erub. 104ᵇ ב׳ הקרות, v. הָקֵר.—[Y. Snh. I, 19ᵃ bot. אני ובורך = ובוראך I and thy Creator.]
