סקר
האורך של מסכת חולין:






 
    חיפוש מתקדם
שם:    
אָסַר
  1. אָסַר, to surround, enclose (v. Schr. KAT Gloss. II, s. v.)—whence
  2. אָסַר, to chain, imprison; to sentence to prison. Ber. 28ᵇ, v. אֵיסוּר.
  3. אָסַר, to harness, put the horses to. Mekh. B’shall. 1. Gen. R. s. 55, v. אֲסָרָה.
  4. אָסַר, to bind, obligate. Lev. R. s. 23 אילולי שא׳ וכ׳ had not the Lord bound himself by an oath; a. e.
  5. אָסַר, to interdict, to declare a thing forbidden according to ritual law, opp. הִתִּיר to loosen the tie, to allow. Ḥag. 3ᵇ הללו אוֹסְרִין והללו מתירין the ones declare forbidden what the others allow. Lev. R. s. 22 מה שאָסַרְתִּי לך התרתי לך of whatever I have forbidden thee (as a class) I have allowed thee (a specimen). Erub. VIII, 4 אוֹסַר עליו he (by residing there) restricts the other (debarring him from carrying things around on the Sabbath).—Part. pass. אָסוּר, f. אֲסוּרָה (it is) forbidden. Ber. 35ᵃ א׳ לו לאדם ש׳ וכ׳ one must not &c.; a. v. fr.—Pl. אֲסוּרִים, אֲסוּרִין; f. אֲסוּרוֹת. Ter. X, 12; a. v. fr. V. אָסוּר.
ערכים סמוכים

הקודם
הקודם
seperator
הבא
הבא
באדיבות אתר ספריא
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר