*אֵיפוּס, (אפס, √אף, cmp. אֵבוּס) fodder, feed. Pl. אֵיפוּסִין. Midr. Till. to Ps. LXXVIII, 52 איפוסֵיהֶן אין מתקנין … their feed is not prepared for them; (Ex. R. s. 24, in a passage otherwise miscopied, אפוטיקון).