שָׁתַת I, (cmp. שָׁתָה I) to come down slowly, flow gently. Ker. 22ᵃ מפני שהוא שׁוֹתֵת because it (the last blood, תַּמְצִית) flows gently, opp. מקלח. Ḥull. 38ᵃ בשׁוֹתֶתֶת when the animal discharges excrements in a lax manner, opp. מתרזת. Ohol. III, 5 השותת blood that flows gently, opp. המנטף, that drips. Ib.; Tosef. ib. IV, 11, v. צָלַב. Bekh. 44ᵇ בשותת when he discharges urine laxly; a. e.—Num. R. s. 19, beg. מפני מה … ולשונך שותת why dost thou go about with thy tongue slavering?; Koh. R. to X, 11.