שְׁאֵב, —Part. שָׁאֵב, שָׁיֵיב; f. שָׁאֵיבָא, שָׁאֵיבְתָּא, שָׁיְיבָא; pl. שְׁאִיבֵי, שָׁיְיבֵי &c. Targ. I Chr. XX, 2 אבנא ש׳ = h. אבן שׁוֹאֶבֶת, v. אֶבֶן; Targ. II Chr. XXIII, 11 אבן טבא ושייבא (ed. Lag. only אבן טבא).—Ḥull. 93ᵇ מִשְׁאַב שְׁאִיבֵי ליה they (the glowing coals) draw (the blood out of the veins), opp. צְמַת; Pes. 74ᵇ. Yoma 69ᵇ אברא משאב שאיב קלא lead absorbs (deadens) the sound; Snh. 64ᵃ דשָׁיֵיב ed. Sonc. (ed. דשָׁיֵיף; Ms. M. דשאיף, v. Rabb. D. S. a. l. note 70); a. fr.