|
כף (לעפעל פפאנע] (שבת פ) חול כדי ליתן על מלא כף סיד (גמ') תנא כדי ליתן על מלא כך של סיידין (מדות פ"ג) ולא היו סדין אותו בכפין של ברזל וכו' פי' אותו ברזל של סייד שעשוי כמין כף. (פסחים כח) כפא דחט נגריה בגויה נשרוף חרדלא' פי' כף שחקק האומן באותו הכף עצמו שורף פיו בחרדל חזק כלומר משל דרבי יהודה קשיא ליה השתא מה שאמר הוא בקבורה חטט וחקק אחד הוא. (כלים פי"ג) קולי גריפין שניטלה כפה שמאה מפני שינה פירושו בערך ק'. מכחול שניטל הכף טמא מפני הזכ' פירשנו בערך מ'. (שם פכ"ו) כף לוקטי קוצים טהורה פי' המלקטין קוצין יש להן כמין כף והוא יד מעור כדי שלא יחבלו ידיו וראיה לדבר ובליעל כקוץ מונד כלהם כי לא ביד יקחו. מנח כפא אכיפי ומטלטל (שבת קמב) פי' מניח אדם תרווד אכיפי הן כגון כיפה של צמר. פ"א מניח תרווד על עומרין. מהלכי כפים בחיה טומאתי לך. (חולין ע) פי' עובר טמא שהוא ממהלכי כפים שאין פרסותיו סדוקות בחיה טימאתי לך כלומר אף שהאם חיה טימאתי לך. (שבת קיב) סנדל שנפסקה אחת מאזניו או אחת מתרסיותיו שניטל כל הכף טמא שני אזניו או שני תרסיותיו או שניטל רוב הכף טהור (חולין נד) מודה בה רב מכפא דמוחא ועד אטמא פי' מכף הקדקד ועד הירך: ערכים סמוכים
באדיבות אתר ספריא
|