[הויב. קאפפעל] (גיטין כ) אבל לא בכתב שעל כיפה ואנדוכתרי פי' כיפה של צמר ארוגה אם רקם באריגה גט אשה או גט חירות אינו גט. (שבת נז) אבל כיפה של צמר שפיר דמי פירוש בגד שמשימה על ראשה האשה בשיער ומקבלת הזוהמה ועל כפה ששבכה והיא קופ"לה בלע"ז כמשמעה ולא שלפה ומחויא לפי שתראה השער מדתני ר' שמעון בן אלעזר דכבול למטה מסבכה ש"מ כיפה של צמר הוא. פ"א כיפה של צמר חוטי דעמרא דגדילין מעשה עבות ורוחב שתי אצבעות שיעור ציץ כדאמר (חולין קלת) כפה של צמר מונח בראש כ"ג ועליו ציץ שנא' ושמת אותו על פתיל תכלת וכו' וכיצד היה מונח ומצנפת בראשו ובתחלת פדחתו סמוכה לשערו ומניח את הציץ ואמרו חכמים שערו היה נראה בין ציץ למצנפת ששם מניח התפילין. (סנהדרין מח כלים פכ"ח) כפה שהוא טמא מדרס ונתנו על הספר טהור מן המדרס וכו'. (זבין פ"ד) רבי יהושע אומר נדה שישבה עם הטהורה במטה כפה שבראשה טמא מדרס (ב"ק קי"ט) אבא שאול אומר מוכרת אשה בד' וה' דינרים כדי לעשות כפה לראשה: