[געוועלבט] (עירובין יא יומא יא) כופה ר"מ מחייב במזוזה פי' זו כיפה האמורה כאן פתוחה מארבע רוחותיה אלא מסוכתה כפופה כמו קשת ועומדת על ד' רגלים ר"מ מחייבה במזוזה שאומר שהיא כמו בית וראויה לדירה וחכמים פוטרין שאינה ראויה לדירה ושוין שאם יש ברגלה שלשה טפחים הואיל וגבוה כל כך ראויה לדירה וחייבת במזוזה אמר אביי הכל מודים כל היכא דהכופה רחבה ד' טפחים ואין ברגלה ג' ולא כלום דכל הפחות מג' כלבוד דמי ואפי' אויר ליכא הכא יש כרגלה ג' ואין רחבה ארבע טפחים ולא כלום דכל פחות מד' לא הוי מקום כי פליגי דיש ברגליה ג' ורחבה ד' ואינה גבוה י' ויש בה לחוק ולהשלימה לי' ר"מ סבר הואיל ויכול לחוק רואין כמה שחקוק ומשלם ליה ונחשוב הרגלים אע"פ שאינם מגיעים לי' כמו שמגיעין לי' דמו והוי כמו שיש ברגליה י' חייבת ורבנן סברי אין חוקקין להשלים עד כאן לא פליגי אלא דמר סבר רואין ומ"ס אין רואין אבל יש בעלות כפיפת הכיפה ממנה ולמטה י' טפחים לכולי עלמא אע"פ שאין ברגליה אלא ג' נחשבת כמו שהן י' וחייבת זה פי' הגאון בערובין כפים על גבי כפים כיפה כנגד האוטם כבר פירשנו בערך אוטם. (מ"ק כה) כי נח נפשיה דרבה ורב יוסף נשוק כיפי דפרת אהדדי דאביי ורבא נשוק כיפי דדיגלא אהדדי פי' כיפאות של גשרים נשתברו ונשקה כיפה זו את זו (מגלה יא) המולך מהודו ועד כוש ת"ר ג' מלכו בכיפה פי' בכל העולם כולו כלומר תחת השמים שעשוי ככיפה. (עירובין קב) א"ר אסי הני כיפי דארבא בזמן שיש בהן טפח וכו' פי' יש לספנים לוחות שקושרין אותן בטבעות שבספינה וכופפין אותן על גבי הספינה ובימות החמה כשתקדיר עליהן החמה פורשין ע"ג הלוחות מחצלות ומסככין על עצמן (חגיגה יט חולין לא) מטבילין בראשין ואין מטבילין בכיפין פירוש שני ראשי הגל המחוברין במי הים כפי' אמצעית הגל העשוי ככיפ' לפי שאין מטבילין באויר (קידושין ט) אמר אביי בחטאת מלמד שכונסה לכיפה ומתה מאיליה. (סנהדרין פא) מי שלקה ושינה כונסין אותו לכיפה (גמ') מאי כיפה אמר רבי יהודה מלא קומתו (ע"ז טז) הגיעו לכיפה שמעמידין בה וכו' פי' היו בונים מרחצאות ומנהגם לעשות בו בנין ועושין בה צורה אסור לבר ישראל לבנותה. (ב"ב כה) וכיון שחמה נוגעת לקרן מערבית צפונית מקפת וחוזרת אחורי כיפה. (סוטה לב) מלמד שהיו המים נגדשין ועולין כיפין על גבי כיפין: