[צווינגען, דריקען] (ר"ה כח) שכפאו שד או שכפאוהו פרסיים (בכורות מד) נכפה אפילו אחד לימים הרבה (יבמות סד) לא ישא אדם אשה לא ממשפחת נכפין ולא ממשפחת מצורעין (כתובות ס) דמשמשי בי ריחיא הוו להו בני נכפי פי' שגעון שנופל לארץ: