[פערדערבען] (שם פ) מאי טעמא אמר אביי חיישינן שמא תכסיף ורבא אמר משום רווח ביתא מאי בינייהו איכא בינייהו ארעא דמקרבא למתא לאביי דאמר שמא תכסי' פי' שמא יפסיד הלוקח קרקע ליכא למיחש כיון דמקרבא למתא מחזא חזי לה ולא שבקי ליה לאפסודא למאן דאמר משום ריוח ביתא כיון דזבין פירי ליכא ריוח ביתא אי נמי בעל עדים דלוקח למאן דאמר שמא תכסיף ליכא למיחש דהא בעל גופא עדים הוא למאן דאמר משום ריוח ביתא ליכא ריוח ביתא כדמעיקרא דלית ליה אלא למחצה לשליש ולרביע אי נמי זוזי דשקל מן ארעא עביד בהו עיסקא למאן דאמר שמא תכסיף איכא למיחש למאן דאמר משום רווח ביתא כיון דקא עביד בהו עיסקא וקא רווח הרי רווח ביתא (שם צג) הכא חיישינן שמא תכסיף קא מפלגי פי' אפי' בן ננס מה שגבה לא גבה ואמאי נשבעת דסברה כיון דבלא שבועה יהבין לי משום הכי דדעתייהו לאפוקה מינאי אם תמצא לומר אחת שלהן גזולה ותכסיף השדה דלא סמכה דעתה עלה אבל אי נותנין לה בשבועה סמכה דעתה ולא תכסיף ותנא קמא סבר לא חיישינן שמא תכסוף ולא משבעינן לה (ערכין ל) בשעת היובל מכרה במאתים והכסיפה ועמדה במנה וכו':