[פערזאממלען] (מגלה ב) מקדימין ליום הכניסה פי' יום שני ויום חמישי נקראו יום הכניסה מפני שנכנסין בצי הכפרים בכרכים כדי שיתפללו בצבור ויקראו בספר תורה (כלים פ"י) היו בכונס משקה השרץ בעליונה כולן טמאות (שבת צו) ניקב בכונס משקה טהור מלקדש מי חטאת. פי' נותן מים בספל ומשקע הכלי בתוכן ממקום הנקב אם יכנס המים בתוכו זהו נקב בכונס משקה (ב"מ קה) כל שאין כונס שלו רואה פני חמה פי' כונס שלו אמרינן כדי שתעמוד בו הרחת והוא כגון נעיצת חנית בארץ כך זה כשנועץ הרחת בכרי של תבואה אם הוא גדוש ועולה עומדת הרחת ואם הוא מעט נופלת לפיכך באנו לדקדק איזה צד של רחת נועץ בכרי הצד שהוא יד של רחת והוא דק או הצד הרחב שיש בה כמין מסגרת קטנה משני צדדיה שזורה בה תבואה וקיבול הרחת של גרנות נקרא בית כינוס כדתנן (כלים פ' י"ח) זה הכלל העשוי לקבלה טמאה לכינוס טהור. (ב"מ פג) אמר ריש לקיש פועל בכניסתו משלו ביציאתו משל בעל הבית פי' פועל של תורה משיזרח השמש עד הערב כדכתיב תזרח השמש יאספון ואל מעונותם ירבצון יצא אדם לפעלו ולעבודתו עדי ערב וזה הפועל שמשכים בבקר ועושה מלאכת בעל הבית קודם זריחת השמש חסד עושה עמו ומוסיף משלו לבעל הבית וזה שמניח בעל הבית הפועל מבעוד יום קודם הערב חסד עושה עמו ומניח משלו וכן מפורש בב"ר (פ' ע"ג) ויבא יעקב מן השדה בערב (ברכות סג) מפורש אית דמכנסין פזר וכו':