|
כנן [ארום דרייען, בונדען]. (חולין נו) הוא עשך ויכננך מלמד שברא הקב"ה כונניות באדם כיון שנהפך אחד מהן אינו יכול לחיות. (בויקרא רבה פ' אשה כי תזריע) א"ר סימון מעיה של אשה עשויין כינים כינים פיקין פיקין חבילין חבילין. (מכשירין פ"ד) ובחבל על יד על יד כשר פי' המסבב את החבל על ידו כטבעת וכורכו על יד על יד מעט מעט. הדורא דכנתא כבר פירשנו בערך הדר: ערכים סמוכים
באדיבות אתר ספריא
|