[פערדעקען] (בסוף פרה) כסוי המיחם שקבעו בשלשלת (בברייתא דרבי אליעזר בסוף פרק ז' בסוכה) בכסה ביום שמתכסה כולו שנאמר תקעו בחדש שופר בכסה ליום חגינו. (בויקרא רבה אמור אל הכהנים פרשת לעולם ה') תקעו בחדש שופר והא כל חדשים אינם חדש אלא בכסא והא כל חדשים אינן נכסין אלא יום חגינו והלא ניסן חדש ונתכסה ויש בו חג אלא שחגו בפני עצמו ואין לך חדש שהוא נכסה ויש בו חג וחגו בן יומו אלא תשרי: