[גראבייזען] (כלים פי"ג) חרחור שנפגם טמא עד שינטל רובו פי' בלשון מקרא מעדר פ"א שופת' דמרא בלשון חכמים וחותך מב' צדדים (שם פכ"ה) משבעה לחרחור ומארבעה לדרבן. פי' אם היה ארכו שבעה טפחים יעשה ממנו בית יד לקרדום ואם היה ארבעה טפחים יעשה ממנו דרבן. (שם פכ"ט) שירי חרחור מלמטן שבעה י"מ העץ שמנהגין בו הבהמה: