[דורך באהרען] (חולין צד) אמר רב חריזים הרי הן סימן פי' דץ ביה קוץ או מידי אחרינא בשנים או בשלשה מקומות כדאמרינן (ב"מ קיו) קני דחירזא זה סימן. (יבמות עה) ההוא גברא דסליק לדיקלא וחרזיה סילוא בבצים. (גיטין פט) סתם בדידיה קיימא דאיבעי מחריז נפשיה בסילוא ולא ניים פי' מכה עצמו בקוץ שלא יישן: חרז [אויף ציללען] (מציעא כא) ומחרוזות של דגים אני מחרז דברי תורה לנביאים (בויקרא רבה) (א"ב פי' דבר מתוקן בסדר מלשון צוארך בחרוזים שהן מרגליו' סמוכות בסדר ומענין זה שיר חרוזי):