[ראסט] (בכלים פ' י"ג) מחט שהעלתה חלודה אם מעכב' התפירה טהורה. (פ"ג דטהרות) מחט שנמצאת מלאה חלודה או שבורה טהורה שכל הטומאות כשעת מציאתן פי' בלעז רוגינ"י ובלשון ישמעאל צדיד והיא שעולה על הברזל לאחר זמן הרבה. (ובב"ר ויחן את פני העיר) עד שהעלה גופן חלודה (א"ב פי' בלשון יוני צואה ודבר מלוכלך):