[מיליך] (כתובות ס) יכול יהא חלב מהלכי שתים טמא ודין הוא ומה בהמה שהקל במגע' פי' בהמה טמאה שאם נגעה בחייה במת אינם מטמאה החמיר בחלבה לאוסרו דתני גמל גמל שתי פעמים אם אינו ענין לבשרה תנהו ענין לחלבה שהוא אסור כבשר מהלכי ב' כגון האדם שהחמיר במגעו שאם נגע במת נטמא ומטמא אחרים אינו דין שנחמיר בחלבו ת"ל אך את זה זה אסור ואין חלב מהלכי שתים אסור. ד"א בהמה טמאה שהקל במגעה וכו' פי' הנוגע בנבלת בהמה טמאה טומאתו טומאת ערב והנוגע באדם מת טומאתו טומאת שבעה נמצא מגע בהמה קל ומגע אדם חמור חלב אינו שוה בכל שהוא בנקבות ולא בזכרים והדם שוה בכל בנקבות ובזכרים. (ובסוף מכשירין ובב"ר פ' נח בריש פרשת אלה תולדות נח) חלב הזכר טהור (שבת נח) ת"ר החולב והמחבץ והמגבן כגרוגרת אתא שאיל בי מדרשא א"ל חולב חייב משום מפרק והוא המוציא חלב מן הדד מחבץ חייב משום בורר והוא המטיל מסו בתוך החלב ומתאסף הטוב ונשאר הפסולת למטה שהוא כמו מים מגבן חייב משום בונה והוא הלוקח הקפוי ומשימו בתוך הקב: