[דערשלאגנער] (פסחים יד) א"ר יהודה הכא בנר מתכת עסקינן דרחמנא אמר בחלל חרב חרב הרי הוא כחלל פי' מדהוה ליה למכתב בחלל כלא חרב כדכתיב וכל הנוגע בעצם או בחלל שמעי' כי לאבא בחלל חרב אלא ללמד כי החרב הרי הוא כחלל. ותניא (בסיפרא דבי רב) בחלל חרב בא הכתוב ולימד על החרב שהיא מטמאה טומאת שבעה והנוגע בה טמא טומאת ז' הא למדנו לכלים ולאדם. וגרסינן (חולין ג) האי טמא דאיטמי במאי אילימא דאיטמי במת בחלל חרב אמר רחמנא חרב הרי הוא כחלל ואב הטומאה הוא דטמייה לסכין תזיל סכין תטמייה לבשר נתברר כל כלי מתכות הנוגעין בטמא מת נעשין אבות וכשנוגעין במת עצמו נעשין אבי אבות וכל כלי מתכות שנגעו בטמא מת הרי הן כאותה טומאה עצמה: