[מארדיר, וויזל מויל ווארף] (בפ' ח' בכלאים) הקופד וחולדת הסנאין חיה (ב"ק ס) רשב"א אומר מגדלין כלבים כופריי' וחתולות וקופים וחולדת הסנאין מפני שעשויין לנקר את הבית פירש בלעז מרטוריל"א (א"ב כבר פרשתי בערך גלאקסינון) (ירושלמי בריש פ"ח שרצים) כתיב שמעו זאת כל העמים האזינו כל יושבי חלד רבי אחא אמר רבי אבהו ורבני חד אמר למה הוא מושל כל באי העולם כחולד' אלא לפי שכל מה שיש ביבשה יש בים והרבה מינין יש בים מה שאין כן ביבשה ואין חולדה בים וחרנא אמר למה הוא מושל כל באי העולם כחולדה אלא מה חולדה זו גוררת ומנחת ואינה יודע' למי מנח' כך כל באי העולם גוררין ומניחין ואינן יודעים למי מניחין יצבור ולא ידע מי אספם. (תענית ח) אמר חנינא (ר' אמי) בא וראה כמה גדולים בעלי אמנה מנא לן מחולד' ובור מה המאמין בחולדה ובור כך המאמין בהקב"ה על אחת כמה וכמה. פי' מעשה בנערה שהיתה הולכת לבית אביה והיתה מקושטת בכלי כסף וזהב וגם יפת תואר ותעת בדרך והלכה בלא יישוב כיון שהגיע חצי היום צמאה ולא היה לה מים ראתה באר וחבל של דלי תלוי עליה אחזה בחבל ונשתלשלה וירדה לאחר שששתה ביקשה לעלות ולא יכלה היתה בוכה וצועקת עבר עליה חדם אחד ושמע קולה ועמד על הבאר והציץ בה ולא היה יכול להבחין אמר לה מי את מבני אדם או מבני המזיקין אמרה לו מבני אדם אני אמר לה שמא מן הרוחות את ומתנכרת עלי אמרה לו לאו אמר לה השבעי לי שמבני אדם את נשבעה לו אמר לה מה טיבך ספרה לו כל המעשה אמר לה אם אני מעליך תנשאי לי אמרה לו הין העלה כיון שהעלה ביקש להיזקק לה מיד אמרה לו מאי זה עם אתה אמר לה מישראל אני וממקום פלוני אני וכהן אמרה לו אף אני ממשפחת פלוני בני אדם ידועים ונקובי שם אמרה לו עם קדוש כמותך שבחר בך הקב"ה וקידשך מכל ישראל אתה מבקש לעשות כבהמה בלא כתובה ובלא קידושין בוא אחרי אצל אבי ואמי ואני מתארסת לך נתנו ברית זה לזו וזו לזה אמר לה מי יהיה עד ביני וביניך והיתה חולדה אחת עוברת כנגדן אמרה לו השמים וחולדה זו ובאר זה והיו עדים שאין אנו מכזבים זה בזה הלכו כל אחד לדרכו ואותה הנערה עמדה באמונת' וכל מי שהיה תובעה היתה ממאנת עליו כיון שהחזיקו בה התחילה לנהוג עצמה נכפת ומקרעת בגדיה ובגדי כל מי שהיה נוגע בה עד שנמנעו בני אדם ממנה והיא היתה משמרת בריתה לאותו האיש והוא כיון שעבר מכנגד פניה תקפו יצרו ושכח והלך לעירו ונפנה למלאכתו ונשא אשה אחרת ונתעברה וילדה בן זכר כשהגיע לג' חדשים חנקתו חולדה ועוד נתעברה וילדה זכר ונפל לבור אמרה לו אשתו אם כדרך כל אדם היו מתים בניך הייתי אומרת צידוק הדין עכשיו שמתו מיתה משונה אין זה בלא דבר אלא ספר לי מה מעשיך גילה לה כל המעשה נתגרשה ממנו אמרה לו לך אצל חלקך שנתן לך הקב"ה הלך ושאל בעירה אמרו לו נכפה היא כל מי שתובעה כך וכך עושה לו הלך אצל אביה פירש לו כל המעשה אמר לו אני מקבל כל מום שבה העמיד עליו עדים בא אצלה התחילה לעשות כמנהגה סיפר לה מעשה חולדה ובור אמרה לו אף אני בבריתי עמדתי מיד נתיישבה דעתה ופרו ורבו בבנים ובנכסים ועליה אמר הכתוב עיני בנאמני ארץ. או שהחליד הסכין תחת השני ופסקו (חולין לב) קסבר מאי חלדה כחולדה הדרה בעיקרי בתים דמיכסי הכא הא קא מיגלי וכבר פירשנו דין חלדה בערך גרם. (ב"ב יט) מפני שמחלידין את הקרקע ומעלין עפר תיחוח פי' ר"ח ז"ל יונקין כח הקרקע כחולדה שדרה בעיקרי בתים: