[עסיק] (פסחים עד) ומאי שנא מחלא מתמהא פי' תמד שלא החמיץ כל צרכו וכל מידי דבטיל וקאים קרי ליה ארמית מתמהא. (ב"מ קכ) חלא בר חמרא (חולין פד) חלא דקריש (א"ב תרגום חמץ יין וחמץ שכר חל דחמר חדת וחל דחמר עתיק):