[פערמישוניג] (בפ"ה דתרומות) אין המדומע מדמע אלא לפי חשבון דתנן (המורה יב) סאה תרומה שנפלה לפחות ממאה חולין ונדמעה וכו'. (שבת קמב) רבי יהודה אומר אף מעלין את המדומע באחד ומאה פירוש מדומע תרומה שנפלה בחולין ונדמעה מעלין אותה אם יש שם מאה ואחד ואומר זו התרומה שנפלה והשאר חולין ומותרין ואקשינן אמאי והא קא מתקן טבלא ונמצא עושה מעשה בשבת ופרקינן ר' יהודה כר"א ס"ל דאמר תרומה בעינה מחתא פירוש תרומה שנפלה בחולין אין מחשבין אותה שנתערבה בכל החולין אלא כאלו נתונה במקום אחד היא וכשנוטל מק"א סאין סאה אני אומר כי היא התרומה אבל שאר החולין מתוקנין היו מקודם ולא היו אסורים אלא זו הסאה שניטלה ממקום התרומה שנפלה בלב' דתנן סאה תרומה שנפלה לפחות מק' ונדמעו ונפל מן המדומע למקום אחר רבי אליעזר אומר מדמע כתרומה ודאי פי' סאה תרומה שנפלה לתוך נ' סאין חולין ועוד נפלו מאלו הנ"א סאין סאה אחת לס' סאה חולין רבי אליעזר סבר הכל אסור נ' הראשונים וס' האחרונים שאני אומר הסאה של תרומה עצמה היא שנפלה בס' האחרונים לפי שאין המדומע עולה אלא באחד ומאה ואין באחד מהן מאה בשעת נפילתה בהן וחכמים אומרים אין המדומע מדמע אלא לפי חשבון פי' סאה שנפלה לחמשים סאין ונפלו מאלו הנ' סאים לפחות מחמשים מדמעת אבל אם נפלה סאה לששים סאין עולה לפי שאילו היתה סאה במאה סאין ואחד היתה עולה. פירוש אחר מדמע כתרומה ודאי שחשוב כמו סאה זו כולה תרומה מחתא בעינא ואין המדומע מדמע אלא לפי חשבון שאם נפל סאה תרומה לחמשים סאין חולין ועכשיו נפל מן המדומע זה לחולין אחרים לפי חשבון מדמע אם נפל ממנו סאה לא נחשוב אותה סאה לדמע אלא אחד מנ' שבה מדמע והשאר הוי חולין (בתוספת דדמאי) כשם שאימת שבת על עם הארץ כך אימת דימוע על עם הארץ (ב"ק ה גיטין נג) המטמ' והמדמע והמנסך גמרא איתמר מנסך רב אמר מנסך ממש ושמואל אמר מערב יין נסך עם יין כשר וכו' עד אמר לך מערב היינו מדמע וכולי עד אבל מדמע דהפסד מועט שיכול למכרו לכהן בדמי תרומה חוץ מדמי אות' סאה. (בספרי בפ' ויקח קרח מכל חלבו את מקדשו ממנו) מכאן אמרו תרומה עולה בא' וק' פי' תרומת מעשר שנותן הלוי לכהן היא אחד ממאה אם חזרה לתוך אותן צ"ט מקדשתן אבל במאה תעלה והכי מפרש קרא דכתיב ממנו אותה תרומה שהוצאם ממנו מזה הטבל אם חזרה לתוכו מקדשו ואם לק' חזרה עולה בא' ומאה: