[פערגעבונג אמעניסטיא] (בב"ר פרשה ויבא יעקב שלם. ובפסקא דויהי בשלח פרעה) חמא חד צייד קאי וצייד ציפרין וכד הוה שמע בבת קלא אמרה מן שמיא דימוס הוה פשגא וכד היה ספיק לא הות מיחצדא. ס"א מן שמיא דימוס ואשתזיבת פי' דימוס הנצלי (בויקרא רבה בריש קדושים תהיו פרשת ויגבה. ובירושלמי סוף ברכות. ובילמדנו בריש אלה הדברים) מלך ב"ו יושב ודן כשהוא נותן דימוס הכל מקלסין אותו וכשהוא נותן ספיקלא הכל מרננין אחריו למה שיש שטף בדינו וכו' (ובפיסקא דשובה) הוה נוטל דימוס הה"ד מכסה פשעיו לא יצליח ומודה ועוזב ירוחם (בפסיקתא דר"ה ובויקרא רבה באמור אל הכהנים פרשת לעולם ה') י"א דנו י"ב נותן לו דימוס (א"ב פי' בלשון רומי נמחל ונסלח וספיקילא בלשון רומי יסורים ועונשי הגוף):