כשאיש ואשה שבויים בידי הגויים, יש לפדות תחילה את האשה, ורק אחר כך את האיש, משום שלגבי אשה יש חשש שיזנו עמה.
ברם, בזמן ששניהם עומדים למעשה זימה על ידי הגויים, האשה לזנות והאיש למשכב זכור, פודים את האיש תחילה, לפי שהאיש אין דרכו בכך ובושתו מרובה יותר.
(מתוך: אנציקלופדיה תורנית מרוכזת, מכון יסודות 03-5707894)