חזקה על אשה שלא תינשא עד שתחקור היטב ויוברר לה שמת בעלה, כי חוששת היא שמא יבוא בעלה לאחר שתינשא, ונמצאת מקלקלת עצמה, שתיאסר על בעלה הראשון ועל השני, ותפסיד כתובתה, ויהיו בניה ממזרים, כדין אשת איש שנישאה לאחר.
תוצאתה של חזקה זו היא, שמקילים מאוד לגבי העדות הנדרשת על מות בעלה של אשה, משום שסומכים, שלא תינשא כל עוד אינה בטוחה שמת בעלה.
למשל: אשה שהלכה היא ובעלה למדינת הים, ובאה האשה ממדינת הים ואמרה לבית דין: "מת בעלי, התירוני להינשא" - מאמינים לה, ומתירים לה להינשא, ואם אין לבעלה בנים - מתירים לה להתייבם לאחי בעלה; ואף על פי שהוחזקה כאשת איש, ואין לה עדים שמת בעלה, מכל מקום הקילו חכמים להאמין לה, שכן "אשה דייקא ומינסבא".
(מתוך: אנציקלופדיה תורנית מרוכזת, מכון יסודות 03-5707894)