מכתשת: כלי שהיו כותשים בו את סממני הקטורת.

הקטורת שהיו מקטירים על המזבח הפנימי בהיכל הובאה על גבי המזבח כשהיא אבקה דקה. קטורת זו נעשתה מאחד עשר סממנים מן הצומח וכן חומרים אחרים בטבע. הכהנים היו כותשים סממנים אלו וטוחנים אותם היטב, לשם כך הכינו במקדש מכתשת לכתישתם.

תיאורה

המכתשת במקדש היתה עשויה מנחושת^[1]. המכתשת היתה כלי שרת, והיתה מקדשת את הקטורת שהניחו בה וכתשו בה את הסממנים השונים^[2]. בדברי חז"ל מתואר, שהמכתשת שהיתה בשימוש בלשכת בית אבטינס בימי בית שני, הובאה יחד עם כלים אחרים בעת חורבן בית שני לרומי^[3].

השימוש בה

תחילה היו כותשים את אחד עשר סממני הקטורת - כל אחד בנפרד, ואחר כך היו מערבבים את הסממנים זה בזה, ויוצרים את הקטורת הכשרה למזבח הזהב שבהיכל^[4]. לשימור הקטורת במהלך השנה, שלא תתעפש, היו מחזירים את הקטורת כולה אל המכתשת לכתישה נוספת פעמיים בשנה בחורף ובקיץ^[5]. הקטורת של יום הכיפורים צריכה להיות "דקה מן הדקה", ולפיכך היו מחזירים אותה אל המכתשת לכתישה נוספת בערב יום הכיפורים^[6].

מעולם האגדה

"מכתשת היתה במקדש, של נחושת היתה, ומימות משה היתה, והיתה מפטמת את הבשמים. נתפגמה והביאו אומנין מאלכסנדריא של מצרים ותיקנוה - ולא היתה מפטמת כמו שהיתה. נטלו את תיקונה - והיתה מפטמת כמו שהיתה" (בבלי ערכין י,ב).

הערות שוליים

(מתוך: ויקימקדש מבית מכון המקדש)