מלקויות מדרבנן. עונש מלקות שאינו מדין תורה, אלא תיקנוהו חכמים כדי להעניש את הנמנעים מלקיים מצוות עשה, ואת העוברים על דברי חכמים.
"ולמה קוראים אותן מכות מרדות? - שמכים את העבריין מפני שמרד בדברי תורה (שאינו מקיים מצוות עשה) ובדברי סופרים" (ר"ן כתובות פרק ד').
באשר להבדל שבין מלקות ארבעים למכות מרדות, ישנן דעות שונות:
יש אומרים, שחכמים עשו חיזוק לדבריהם, והחמירו במכות מרדות יותר מבמלקות של תורה, שכן מכים את העבריין בלא אומד ובלא מספר, לפי מה שיראו בית הדין להלקותו על פי מידת מרידתו בדברי חכמים, ועד שיקבל עליו לא לשוב לחטאו עוד. נמצא, לדעה זו, כי פעמים מלקות דרבנן חמורה אף ממלקות של תורה, שהרי מלקות של תורה לעולם שלושים ותשע מכות ואילו מלקות דרבנן היא ללא קצבה קבועה, ואת המתעקש במרדו מכים אפילו עד צאת נפשו*.
ויש אומרים, שבמכות מרדות הקלו מבמלקות של תורה, שאין המכות כל כך חזקות, ואין מדקדקים בהן ברצועה.
ישנה גם דעה, שמכות מרדות אינן אלא שליש ממספר המלקויות של תורה.
----------
* ראה ערך: "מכין אותו עד שתצא נפשו".
(מתוך: אנציקלופדיה תורנית מרוכזת, מכון יסודות 03-5707894)