כף גדולה המכילה מלוא חפניים עפר רקבון של מת.
"מלוא תרווד רקב", אינו מטמא אלא במשא ובאוהל, ולא במגע, לפי שאינו מחובר יחד; ואפילו אם גיבלו במים ועשאו מיקשה אחת, מכל מקום אינו מטמא במגע, לפי ש"אין חיבורי אדם חיבור" (ע"ע), ואינו נחשב כגוף אחד, אלא כפירורים, והנוגע ברקב אינו נוגע בכל הפירורים כאחד.
(מתוך: אנציקלופדיה תורנית מרוכזת, מכון יסודות 03-5707894)