|
שם:
אפוד האפוד הוא אחד משמונת הבגדים של הכהן הגדול, המיועד להחזיק את אבני השוהם ואבני החושן[1]. האפוד נמנה על ארבעת בגדי הזהב המיוחדים לכהן גדול. האפוד מורכב משלשה חלקים: החלק האחורי שעל הגב ועל המותנים, החלק שעל הכתפים, והחשב - כמין חגורה, ככתוב: 'ועשו את האפוד זהב תכלת וארגמן תולעת שני ושש משזר מעשה חושב… שתי כתפות חוברות יהיה לו על שתי קצותיו וחבר… וחשב אפודתו אשר עליו כמעשהו ממנו יהיה, זהב תכלת וארגמן תולעת שני ושש משזר'[2]. עשייתוהאפוד היה ארוג כלאים, חוטי צמר ופשתים יחדיו: חוטי התכלת, הארגמן, ותולעת-השני עשויים מצמר, וחוט השש - מפשתן. כל אחד מן החוטים הללו היה שזור מששה חוטים, זאת, בתוספת חוט זהב בכל אחד מהם, וביחד - שבעה חוטים. כך נשזרו ארבעת המינים לחוט אחד, נמצא, שהיה מורכב מעשרים ושמונה חוטים, אשר מהם נארג האפוד כולו. מצוה לארוג את האפוד 'מעשה-חושב', כלומר, שעל האריג ייראה ציור הנראה משני צידי האריג[3]. צורתובאשר לצורת האפוד קיימות שיטות אחדות: שיטת רש"ילשיטת רש"י[4]האפוד הוא כמין סינר שחוגרים אותו מן המותנים ולמטה. באשר לרוחבו כותב רש"י שלשה דברים שונים: א. כמידת רוחב גבו של אדם ומעט יותר. ב. כרוחבו של הגב בלבד. ג. כרוחב הגב, ומקיף ומתמשך ומגיע עד כרסו אל קצות החושן. חשב האפודחגורה שבעזרתה חוגרים את האפוד על המתנים. החגורה ארוגה בשפת הסינר העליונה 'מעשה אורג' אל האפוד, שנאמר: 'וחשב אפודתו... כמעשהו ממנו יהיה'. כתפות האפודהן שתי רצועות עשויות ממין האריג של האפוד. לאחר שארגו את האפוד עם החשב, חיברו את כתפות האפוד בתפירה במחט לחשב האפוד. כתפות האפוד מחוברות אל האפוד מאחור משני קצותיו ועולות על גבו של הכהן ומגיעות עד הכתף, ומשם נוטות קדימה כלפי מטה מעט. בקצה כתפות האפוד על הכתף נקבעו שתי אבני שהם - הן אבני-האפוד. על אבנים אלו נחרטו אותיות שמות שבטי בני ישראל. לאחר מכן שובצו האבנים לתוך משבצות הזהב שעל הכתף. חיבור החושן והאפודשני בגדים אלו, החושן והאפוד, חוברו באמצעות שרשרות של זהב. שרשרת אחת נתלתה וחוברה בטבעת שבקצה המשבצת שבכתף מימין, והושחלה בטבעת החושן העליונה שמתחתיה, ומשם חזרה ועלתה אל טבעת המוצא ונתלתה בקצה השני שלה בטבעת ימין. כך גם באשר לשרשרת שמשמאל. שרשרות הזהב היו קלועות כחבל וכמקלעת זהב, שנאמר: 'עבותות'. שיטת הרשב"ם[5]שלשה שינויים מונה הרשב"ם ביחס לרש"י: האפודהסינר מקיף את האדם לא רק מאחור, אלא מכל עבריו סביב, ממתניו ומטה כמין חצאית. חשב האפודבחלק העליון של הסינר היתה מכפלת חלולה. בתוכה עבר חשב האפוד כחגורה, וקצותיה נקשרו בקשר לפנים. כתפות האפודהחלק העליון עשוי כמין אפודה, המורכבת משתי כתפות רחבות המכסות את כל הגב ומחוברות שתיהן בתפירה בגב מאחור. לאחר מכן חיברו את האפודה מאחור לסינר שעל המתנים. מלפנים נפלו הכתפות מעט קדימה, שם חוברו הכתפות לחושן באמצעות שרשרות הזהב. שיטת הרמב"ם והמאירי[6]לשיטה זו נעשה האפוד כמין מעיל קצר המולבש על פלג גופו העליון של הכהן הגדול, זאת, בניגוד לשיטות דלעיל, שהאפוד היה כמין סינר על חלק גופו התחתון. האפוד נחלק לשלשה חלקים: האפודעל גב הכהן הגדול הונח אריג ברוחב הכתפיים הנופל אחורה עד לירכיים[7]. חשב האפודרצועות בד התפורות בצידי ריבוע האריג שמאחור, ונועדו לחגירת האפוד מלפנים, מעין חגורה רחבה לסגירת האפוד על החזה כנגד הלב. כתפות האפודכמין שרוולים רחבים מן הצואר עד הכתף התפורים מאחור סמוך למרפק, אחת על כתף שמאל ואחת על כתף ימין, ועליהן אבני השוהם. (הכתפות מחוברות ביניהן על הגב ככתוב: 'שתי כתפות חוברות'). חיבור החושן והאפודקובעים טבעת זהב בכל אחת מהכתפות, זאת, סמוך לגובה הכתף ולמשבצת אבן השוהם, טבעת אחת על הכתף הימנית ואחת על הכתף השמאלית. כמו כן עושים טבעות בצידי האפוד על הגב מלמטה סמוך למרפק. החיבור לטבעות העליונות שעל הכתפות נעשה באמצעות שרשראות זהב באופן זה: תולה בכל טבעת שרשרת זהב קלועה, המשתלשלת ומתחברת בטבעת החושן העליונה. לאחר מכן קובע באותה טבעת שרשרת שניה הנמתחת כלפי מעלה ומתחברת לטבעת שבכתף. נמצא, שיש בכל צד של האפוד שתי שרשראות: שתים מימין ושתים משמאל. מן האגדהאפוד של כהן גדול מבטל עבודה זרה מישראללמה נסמכה פרשת קרבנות לפרשת בגדי כהונה? - לומר לך: מה קרבנות מכפרין אף בגדי כהונה מכפרין... חושן מכפר על הדינין... אפוד מכפר על עבודת כוכבים, שנאמר: אין אפוד ותרפים'. (זבחים פח, ב) הערות שוליים
(מתוך: ויקימקדש מבית מכון המקדש) |
