אין בית דין של מעלה קובעים את דינו של אדם על פי מעשים שהוא עתיד לעשות.
אדם שעתיד להרשיע, אינו נענש בהווה מפני חטאי העתיד. על הפסוק הנאמר בישמעאל: "כי שמע אלהים אל קול הנער" מובא במדרש: אמרו מלאכי השרת לפני הקב"ה: רבונו של עולם, מי שעתידין בניו להמית את בניך בצמא אתה מעלה לו באר. אמר להם: השעה צדיק הוא או רשע. אמרו לו: צדיק. אמר להם: "באשר הוא שם" - איני דן את העולם אלא בשעתו.
(מתוך: אנציקלופדיה תורנית מרוכזת, מכון יסודות 03-5707894)