אין מאבדין נפש אחת לשם הצלת נפש אחרת.
לדוגמא: אשה שמקשה ללדת, וחוששים שמא תמות, כל זמן שהוולד לא יצא לאוויר העולם, חותכים אותו כדי להצילה, לפי שכל זמן שלא יצא ממעי אמו אינו נפש; אך משיצא רוב ראשו של הוולד - אסור להורגו כדי להציל את אמו, מפני שאין דוחין נפש מפני נפש.
דוגמא נוספת: גויים שאמרו לישראל: "תנו לנו אחד מכם ונהרגנו ואם לאו נהרוג את כולכם" - יהרגו כולם ואל ימסרו להם נפש אחת מישראל, לפי שאין דוחין נפש מפני נפש.
דוגמא נוספת: גויים שאמרו לנשים: "תנו לנו אחת מכן ונטמאנה ואם לאו הרי אנו מטמאים את כולכן" - יטמאו כולן ואל ימסרו להם נפש אחת מישראל, לפי שאין דוחים נפש מפני נפש.
(מתוך: אנציקלופדיה תורנית מרוכזת, מכון יסודות 03-5707894)