כתב הרמב"ם (בית הבחירה פ"ו): "מקריבין הקרבנות כולן אע"פ שאין שם בית בנוי, ואוכלין קדשי קדשים בכל העזרה אע"פ שהיא חריבה ואינה מוקפת במחיצה, ואוכלין קדשים קלים ומעשר שני בכל ירושלים אע"פ שאין שם חומה; שקדושה הראשונה קדשה לשעתה וקדשה לעתיד לבוא... לפי שקדושת המקדש וירושלים מפני השכינה, ושכינה אינה בטילה". אבל לראב"ד שם קדושה ראשונה של המקדש וירושלים בטלה. והרדב"ז והכסף משנה במקום ועוד ראשונים דחו שיטת הראב"ד ופסקו כרמב"ם. ובשו"ת חת"ס חיו"ד סימן רלו נראה מדבריו להתיר, ובשו"ת ציץ אליעזר ח"י סימן א: מד-מה, וסימן ה: א, כתב לאסור מכמה פנים, "כשאלת כיוון מקום המקדש והמזבח ומדתו ואיכות בנינו, אפר פרה, ריצוי ציץ, כהן מיוחס, בגדי כהונה, שקלי ציבור ועוד".
(כתב: הרב אוריאל לוי)