עונש שניתן ע"י ביה"ד.

אדם שעבר לאו , ויש עדים "התראה", לאחר חקירת העדים, ביה"ד (לפחות שלושה דיינים) פוסק כמה מלקות צריך לקבל, בא רופא ואומד את עובר העברה, כמה מלקות הוא באמת יכול לקבל, ולא יסתכן וימות.

את המלקות נותנים בשוט של עגל, מקופל שלוש שכבות.

אופן קבלת המלקות: שמש ביה"ד אוחז בבגדו, ומפיל אותו למצב כפוף, ומכין שליש על החזה, שליש על הכתף הימנית ושליש על הכתף השמאלית.

ראש בית דין מקריא את הפסוק "והוא רחום יכפר עוון ולא ישחית והרבה להשיב אפו ולא יעיר כל חמתו" בפסוק זה יש שלוש עשרה מילים, מקריא את הפסוק הזה שלוש פעמים, סה"כ שלושים ותשע מילים, ומקריא מילה אחת על כל הכאה, וסגנו סופר כל מכה ומכה, אחת, שתים, שלוש וכ"ו, והדיין השלישי אומר "הכה", כך שלא יהיה בטעות מכה מיותרת.

מַכַּת מַרְדּוּת: אדם שפרץ גדר, ויש חשש שילמדו אחרים ממעשיו, חכמים מכים אותו "מַכַּת מַרְדּוּת" , גם אם לא עבר לאו, וגם אם לא היתה התראה, אם חכמים מצאו לנכון כי מכת מרדות היא הדבר הנכון, יש את הסמכות לחכמים להורות על "מַכַּת מַרְדּוּת", וחכמים הם שקובעים, כמה מכות ובאיזה צורה.

(כתב: בנימין מאיר כהן)