|
מליקה מליקה: צורת שחיטה המיוחדת בקרבנות העוף. נאמר בתורה בעניין עולת העוף: "ומלק את ראשו והקטיר המזבחה"[1], ובעניין חטאת העוף נאמר: "ומלק את ראשו ממול ערפו ולא יבדיל"[2], מכאן שקרבנות העוף אינם נשחטים אלא נמלקים. מליקת העוף היא חיתוך צואר העוף מעורפו בציפורנו החדה של הכהן. האחיזההכהן אוחז את העוף בידו השמאלית[3], כן אוחז את שתי הכנפיים בין שתי אצבעותיו ואת שתי הרגליים בין שתי אצבעותיו, ומותח את צוואר העוף על רוחב שתי אצבעותיו[4]. אחיזה זו קשה לביצוע והיא "מעבודות קשות שבמקדש"[5]. אם שינה ואחז בדרך אחרת - המליקה כשרה[6]. המליקההכהן חותך את השדרה והמפרקת, ואינו חותך את רוב הבשר. כן חותך את שני ה'סימנים' - קנה וושט, או אחד מהם[7] מעורפו של העוף, כלומר, מחלקו האחורי של הצוואר, זאת, לא בסכין, אלא בציפורן חדה של אגודל ידו הימנית[8]. אם רצה למלוק בדרך הולכה והבאה - רשאי, ואם רצה לדרוס את הצוואר בבת אחת - רשאי[9]. עוד מהלכות מליקה: מליקה בסכין או מן הצדדים - אינה מליקה[10], שכן המליקה כשרה בעורף בלבד[11]. דין המליקה בעוף כדין השחיטה בבהמה, וכל המחשבות הפוסלות בשחיטה בבהמה - פוסלות במליקה בעוף[12]. ההבדל בין מליקה בחטאת העוף למליקה בעולת העוףבחטאת העוף נאמר - "ולא יבדיל", ולכן אין הכהן חותך בה קנה וושט, אלא רק סימן אחד[13], ואילו בעולת העוף הכהן מבדיל, כלומר חותך את שני הסימנים[14]. הערות שוליים
(מתוך: ויקימקדש מבית מכון המקדש) |
